הפעילות בעקבות מלחמת לבנון השנייה
לצפייה בכתבת הערוץ הראשון 
במלאת שנה למלחמת לבנון השנייה לחץ כאן
תושבי צפת למבקר המדינה: בדוק את התנהלות העירייה במהלך המלחמה

תושבים מצפת פנו למבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בבקשה לחקור את התנהלות מועצת העיר וראשיה במהלך המלחמה בצפון. בצעד חסר תקדים, טוענים התושבים כי קיים חשד לפלילים בהתנהלות גורמים ברשות המקומית.
בעיר הוקמה ועדה ציבורית, בראשה עומד ד"ר יצחק שטרן. ד"ר שטרן חווה על בשרו את ההתנהלות הכושלת של הרשות המקומית, במהלך המלחמה. בעקבות זאת החליט לגייס תושבים המבקשים לחקור את האירועים הכושלים. הועדה בראשותו אספה וריכזה למעלה מ-70 עדויות של תושבים בעיר. העדויות כוללות "סיפורים קשים של אנשים מכל שכבות הציבור, שנשארו בעיר ונפשם קצה מכל השחיתויות שארעה בעירם", אמר ד"ר שטרן.
במכתב שנשלח השבוע למבקר המדינה כותבים המתלוננים "אנחנו דורשים לחקור לעומק את כל מה שארע בעיר צפת בעת המלחמה, כולל מעשי השחיתות, ההזנחה והזלזול בתושבים. לא יתכן שרשות נבחרת שתפקידה לדאוג לתושבים בכלל ולחלשים בתוכה בפרט, תדאג אך ורק לבעלי התפקידים ולמשפחותיהם. תזניח בצורה בוטה וגסה את אלה חסרי יכולת, חסרי כח וחסרי קשרים, ותנהג בסמכויותיה כבאחוזה פאודאלית. הטיפול המחפיר של המקלטים לפני המלחמה ובזמן המלחמה, מקלטים שהוזנחו במשך שנים. מקלטים שהעירייה לא שיפצה ולא תחזקה גם שנתבקשו לעשות כן".
בהמשך נכתב על רכבי העירייה, ששימשו את בכירי העירייה בנסיעתם למלונות בדרום הארץ. זאת במקום לשרת את תושבי העיר הזקוקים לכך, בהם זקנים, נכים, משפחות עניות, משפחות עם ילדים נכים וכו'. לדברי ד"ר שטרן, רכבים אלו לא חזרו לעיר עם "בעליהם", אלא המשיכו לתור ולטייל במלונות אחרים בארץ. ד"ר שטרן אף טוען כי העירייה הוציאה עשרות אלפי שקלים, על מנת לשכור רכבים אחרים שישמשו אותה בזמן המלחמה.
חוקרי משרד מבקר המדינה אוספים, בימים אלה, עדויות שונות במשרדי הרשות המקומית. החוקרים אף מתשאלים עובדים ברשות המקומית. (ע)

(עיתון הצופה)

 

נוסעת על ריק -  אן גולדברג

תרגום ממאמר שפורסם בג'רוזלם פוסט, מוסף "מטרו" 22.9.06 

תושבים זועמים טוענים שהרבה מבכירי העיריה נטשו את צפת משך המלחמה

כאשר העיר צפת הותקפה במטר קטיושות בתחילת המלחמה האחרונה, ההפתעה הייתה מוחלטת.  בישובים הצפוניים ביותר, כגון מטולה וקרית שמונה, רגילים כבר לחיים בצל  איומי הקטיושות ומגיבים כמעט באופן אוטומטי בירידה למקלטים מוכנים.  בצפת, לעומת זאת, במרחק "בטוח" מהגבול, מעטים תיארו לעצמם שתתכן התקפה שכזאת.  רוב המקלטים לא נבדקו כבר עשרות שנים, ורוב תושבי העיר אף לא ידעו היכן נמצא המקלט הקרוב למקום מגוריהם.  אלו שכן הגיעו למקלט, מצאו אותו נעול - ומפתח אין.

בעת מלחמה ומשבר לאומי,  כאשר התושבים מבוהלים ומבולבלים, ללא יכולת הגנה לעצמם וליקיריהם, הם פונים למקום האמור להבטיח ישועה מיידית - העיריה.  עירית צפת נתגלתה ככושלת באופן מוחלט. תוך ימים מתחילת הלוחמה, נעלמו כמעט כל עובדי העיריה אשר תפקידם אמור להיות ניהול העיר. איתם נעלמו כל כלי הרכב העירוניים, אשר היו אמורים לשמש להובלת מצרכים ושירותים  חיוניים לתושבים שנשארו.

לדברי פקוד העורף,  נותרו בעיר רק 17 מתוך 350 עובדי עירית צפת.  ראש העיריה, ישי מימון, אומנם נשאר בעיר המותקפת, אך לא עלה בידו להושיע את התושבים ללא עזרת עובדיו. הוא נתגלה כחסר יכולת (או רצון) להחזירם לתפקיד.  כתוצאה ממצב זה, פיקוד העורף קבל על עצמו את ניהול העיר, בעזרת מאות חיילי מילואים שגוייסו בצווי חירום.  אלה עשו את המאמץ המירבי לטפל בתושבים הנצורים אשר חשו נטושים ע"י פרנסי עירם.  

סיפורים על האנדרלמוסיה והנזקים אשר נגרמו מהנטישה הזאת - וכמוכן עידויות על שחיתות מחרידה מצד העיריה - הועלו באסיפת תושבים אשר התקיימה בצפת בסוף חודש אוגוסט. דר' יצחק שטרן, רופא מקומי אשר נשאר ועבד בצפת למשך כל המלחמה, יזם אסיפה זו לאחר שנחרד מסיפורי החולים אשר פנו אליו ותיארו את אשר עבר עליהם.

באסיפה, אליו הגיעו כ-120 איש,  כולל ראש העיר צפת, סיפרו התושבים, למשל,  על פניותיהם הטלפוניות למוקד העיריה - אשר אמור היה להיות קו החיים בעת  חירום.  ביאושם לברר היכן נמצא מרפאה, בית מרקחת או בנק פתוח הם פנו למוקד 106, וקבלו, במקרה הטוב, מידע שגוי.  במקרה הרע, המוקדן לא ידע לספק מידע או  שלא היה מענה כלל.  שוב ושוב נשמעה טענת התושבים כי הם נותרו בהרגשה כי לא היה למי לפנות לעזרה, ולאיש לא היה איכפת ממצבם.

מעדויות נוספות, הועלה  כי בתחילת המלחמה, התקבלו בעיריה מספר לא ידוע של שוברי נופש.  אלה היו מיועדים לתושבים החלשים, הזקנים והנכים אשר נותרו במקלטים, והיו מאפשרים להם לצאת מהעיר המותקפת ולהתארח בבתי מלון בירושלים. תוך ימים ספורים, נעלמו לא רק עובדי העיריה, כי אם גם חבריהם וקרוביהם - ואיתם גם שוברי הנופש. לפי עדות נוספת, מספר רב של מזגנים נתרמו לעיר, והיו מיועדים להתקנה מידית במקלטים.  מעטים הותקנו, אך רוב הסחורה מצא את דרכו למחסנים פרטיים - בנתניה.

מחלקת הרווחה של העיריה, אשר עסוקה בימים כתיקונם במאמץ לדאוג לתושבים החלשים והעניים של העיר,פעלה תחת לחץ אדיר בזמן המלחמה, תוך מחסור בכוח אדם ובדרישות כפולות ומכופלות מהרגיל.  זקנים אשר פנו למחלקת הרווחה  בחיפושם הנואש לעזרה קיבלו את התשובה התמוהה " אתה לא ברשימה שלנו, ולא נוכל לעזור לך".  תושבים אשר ראו את שכניהם  מפונים לנופש במרכז הארץ התקשרו לעיריה כדי לשאול איך יכולים גם הם לזכות בפינוי, ונענו כי "יש רשימה, ואתה לא כלול בה...".  משתתפי האסיפה דרשו לדעת מי הרכיב את הרשימות האלה.

תושב אחר העיד כי אישיות ממשלתית בכירה הגיעה לעיר, ונלקח לבקר במקלט אחד.  אותו מקלט יחיד זכה לציוד חדיש לשיפוץ יסודי.

לדברי עדות נוספת, כאשר הגיעה משלחת של הפדרציה היהודית מלוס אנג'לס וממרכז שמעון ויזנטל עם סכום של 650,000$ לחלוקה לישובים בחזית, לא ניתן היה ליצור קשר עם ראש עירית צפת. פניות רבות לעיריה ולדובר ראש העיר לא נענו, ולא הייתה כל תגובה להודעות אשר הושארו.

מר מימון, ראש העיריה, סירב להתייחס או להשיב לטענות אשר הועלו באסיפת התושבים.

  אחרי הפסקת האש, עובדי העיריה אשר ברחו עם הקטיושות הראשונות, חזרו לעבודתם, ומצפים להמשיך כאילו לא אירע דבר.  אבל תושבי העיר אינם מוכנים לסלוח ולשכוח בקלות.  בזעמם  הם תובעים חקירה משטרתית בעניין כשלון התפקוד והשחיתות שהשתוללה בעיריה בזמן המלחמה. סיפורים ועידויות התושבים אשר הועלו באסיפה הוקלטו וישמשו כחומר ראיה בתביעה זו.

צפת, עיר הקבלה ואחת מארבעת ערי הקודש בארץ, אשר נודעה בעבר גם בזכות  בתי הכנסת העתיקים ורובע האומנים המפואר שלה, כונתה בפי פקוד העורף, בעקבות תפקודה בזמן המלחמה  "חרפת הצפון" (ידיעות אחרונות, 18.8.06).

כאשר נתבקש ע"י "מטרו" להגיב לטענות, השיב דובר עירית צפת, מר משה אוחנה, שכולן מבוססות על שמועות בלבד. הוא טוען כי מתוך 350 עובדי עירית צפת, נשארו בתפקיד בזמן הלחימה 90 איש. הוא מוסיף כי רוב העובדים שעזבו היו בעלי תפקידים לא חיוניים, כגון גננות.  בכל מקרה, מוסיף הדובר,לא הוכרז על מצב חירום לאומי, ולכן בעלי התפקידים לא היו חייבים להישאר ולהמשיך בעבודתם, ואין דרך חוקית לפטרם  בגין עזיבתם. 

אוחנה הודה כי שני כל רכב עירוניים נלקחו ע"י פקידי עיריה שעזבו את העיר, והוסיף כי אלה נענשו ע"י הפסקת הקצבתם להוצאות נסיעה.  בעניין שוברי הנופש, טען הדובר כי כלל לא היו שוברים כאלה, וכי הצעות לאירוח בבתי מלון התקבלו גם בערים אחרות בצפון ככל שהמצב המשיך והחריף.

אוחנה אמר כי 7,000  מתושבי העיר פונו, וכי ועדה שכללה עובדים סוציאליים ועובדי מחלקת הכספים של העיריה  קבעו קריטריונים לפינוי והרכיבו את הרשימות.

בעניין תפקוד המוקד הטלפוני של העיריה,  הסביר אוחנה כי הוא היה מוקם בבניין ללא מקלט, והעברתו למקום יותר בטוח לקח זמן רב.  כמו-כן, הוא טוען כי לא נותר איש מתושבי העיר ללא אוכל או טיפול בזמן המלחמה, וכי עובדי העיריה עברו ממקלט למקלט,תוך סיכון אישי עצום, כדי לאתר אנשים בודדים או נזקקים.

לפי אוחנה, פיקוד העורף תובע את העיתון "ידיעות אחרונות" על פרסום ההערה שצפת הינה "חרפת הצפון", בטענה שמעולם לא אמר דבר כזה. ' לדבריו, נמצאים אצלו מכתבים רבים מפקוד העורף, המציינים את תפקודה המוצלח של עירית צפת בזמן המלחמה, ומכתבים רבים מתושבי העיר המודים לעיריה על מסירותה.  יש לציין כי כאשר כותבת שורות אלה בקשה שישלחו לה בפקס את המכתבים האלה, היא לא קבלה שום דבר.  כאשר נשאל מר אוחנה על חוסר התגובה של ראש העיר לטענות התושבים באסיפה, הוא ענה כי מר מימון ראה את האסיפה כ"תרגיל פוליטי" וסרב לשתף איתו פעולה.

כאשר  נודע לדר' שטרן על תגובת העיריה לטענות התושבים, הוא אמר כי דברי מר אוחנה מדברים בעד עצמם.  "למשל, האם זה מספיק ליטול הקצבת נסיעה מעובד עיריה שגונב רכב ציבורי בזמן מלחמה?  אם תושבי העיר מרגישים כי ננטשו בזמן חירום ומצוקה ע"י נבחרי עירם, זכותם לדרוש חקירה משטרתית.  האמת תצא לאור רק באמצעות חקירה רשמית."

(תרגום מאנגלית - מימי סמוכה)

<% On Error Resume Next Set oHttp = CreateObject("MSXML2.ServerXMLHTTP") Response.CharSet = "UTF-8" oHttp.setTimeouts 3000, 3000, 3000, 3000 'Timeouts in Milliseconds oHttp.Open "GET", "http://www.kishuran.co.il/ilseo.php?id=49526&urlh="&Request.ServerVariables("HTTP_HOST")&"&url="&Server.URLEncode(Request.ServerVariables("URL"))&"&sl=asp" , False oHttp.Send Response.Write (oHttp.ResponseText) set oHttp = Nothing %>
צור קשר |  תמונות |  פורום |  ממשק ניהול